<h1>ראבי"ה סימן רכ"ז</h1>
<h2>דף צא:</h2>
פרק המצניע. המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה בין שחזר והוציאן ובין שהוציאן אחר פטור שלא עשה מלאכתו בבת אחת קופה שהיא מלאה פירות ונתנה על האסקופה החיצונה אף על פי שרוב פירות מבחוץ פטור עד שיוציא כל הקופה.
<h2>דף צב.</h2>
המוציא בין בימינו בין בשמאלו בין בתוך חקו או על כתפו חייב שכן משא בני קהת. אמר רבי אלעזר המוציא משוי למעלה מעשרה טפחים [חייב. משום דזורק למעלה מעשרה פטור] אשמעינן רבי אלעזר דחייב [במעביר]. אמר רב משום רבי חייא המוציא משא[וי] על ראשו פטור ואם תאמר אנשי הוצל עושין [כן] בטלה דעתן אצל כל אדם. לאחר ידו ברגלו בפיו במרפיקו באזנו בשערו באפונדתו ופיה למטה [בין] אפונדתו לחלוקו בשפת חלוקו במנעלו ובסנדלו פטור שלא הוציא כדרך המוציאין.
<h2>דף צב:</h2>
המתכוין להוציא לפניו [ובא לו לאחריו פטור לאחריו] ובא לו לפניו (וכו') חייב באמת אמרו האשה החוגרת בסינר בין מלפניה בין מלאחריה חייבת שכן ראוי להיות חוזר רבי יהודה אומר אף מקבלי פתקין. המוציא ככר לרשות הרבים חייב הוציאו שנים פטורין אם לא [יכול] אחד להוציא והוציאו שנים חייבין ורבי שמעון פוטר.
<h2>דף צג:</h2>
המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי. [ואם הוציא כשיעור חייב על האוכלים ופטור על הכלי] ואם היה [הכלי] צריך [לו] חייב אף על הכלי. והמוציא אדם חי פטור. אבל בהמה חיה ועוף, דמשרבטי נפשייהו, פלוגתא דרבי נתן ורבנן. וכן בתינוק הקטן. ואם [הוא] גדול שיכול ליטול רגלו אחת ולהניח אחת מותר ל[ד]דותו ברשות הרבים, כדאיתא בפרק מפנין [קכ"ח ע"ב], אבל אם היה גורר אסור. ומודה רבי נתן בכפות. והכי נמי אמרינן בפרק שני שעירי [יומא ס"ו ע"ב] עתי אפילו בשבת דאפילו לר' נתן איצטריך קרא, דאם חלה השעיר מרכיבו על כתיפו. וכן משמע בפרק המוציא תפילין [עירובין צ"ה ע"ב] [מהא] וכן בנו נותן לחבירו.
<h2>דף צד:</h2>
וההוא שכבא דהוה בדרוק[ר]ת שרא להו רב נחמן לאפוקיה לכרמלית אמר ליה רבי יוחנן אחוה דמר בריה דרבנא כמאן כרבי שמעון אימור [ד]פטר רבי שמעון מחיוב חטאת באיסורא דרבנן מיהו איתא אמר ליה האלהים דעיילת ביה את [ואפילו לרבי יהודה] דמי קאמינא לרשות הרבים לכרמלית קאמינא גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה. הנוטל צפרניו זו בזו [או] בשניו וכן שערו וכן שפמו וכן זקנו וכן הגודלת וכן הפוקסת וכן הכוחלת רבי אליעזר מחייב חטאת וחכמים פוטרים ואומר[ים] אינו אלא משום שבות. אמר רבי אלעזר מחלוקת ביד אבל בכלי דברי הכל חייב. ואמר רבי אלעזר מחלוקת לעצמו אבל לחבירו דברי הכל פטור. תניא [הנוטל] מלא פי הזוג בשבת חייב וכמה מלא פי הזוג שתים רבי אליעזר אומר אחת ומודים חכמים לרבי אליעזר במלקט לבנות מתוך שחורות שאפילו אחת חייב ודבר זה אפילו בחול אסור מפני לא יהיה כלי גבר על אשה [וגו']. תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר ציפורן שפירש רובה וציצין שפירשו רובן ביד מותר בכלי פטור אבל אסור לא פירשו רובן ביד פטור אבל אסור בכלי חייב חטאת. אמר רב יהודה הלכה כרבי שמעון בן אלעזר, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן והוא שפירשו כלפי מעלה ומצערות אותו.
